פסק-דין בתיק ב"ל 23986-06-11

1.      התובע הגיש תביעה לתשלום מענק למי שעבד בעבודה נדרשת, בהתאם להוראות סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

2.      הנתבע (להלן: המוסד) דחה את התביעה, בנימוק שהתובע לא עבד בסוג עבודה או במקום עבודה אשר הוכר כעבודה נדרשת ואף לא עבד את פרק הזמן הנדרש בעבודה עבורה נתבע המענק במשרה מלאה. מכאן התביעה שבפנינו.

3.      בישיבת בית הדין מיום 20.3.2012 הודיעו הצדדים כי לא נותרו ביניהם מחלוקות עובדתיות, ועל כן ויתרו על הליכי הבאת ראיות וביקשו לסכם פרשותיהם בכתב. בית הדין נתן תוקף של החלטה לבקשות הצדדים וקצב מועדים להגשת סיכומיהם.

4.      התשתית העובדתית הצריכה לעניין, אשר כמבואר בפתח הדברים אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים הצדדים, היא כמפורט מטה.

[א] התובע יליד 1987, השתחרר משירותו הצבאי בחודש יוני 2010.

[ב] ביום 22.6.2010 החל התובע לעבוד כעוזר טבח בחברת נורקייט בע"מ (להלן: נורקייט), שהיא חברה המספקת שרותי הסעדה מוסדית וקייטרינג. התובע הוצב על ידי נורקייט לעבודה באכסניית בית ספר שדה הר גילה של החברה להגנת הטבע, שם סיפקה נורקייט שירותי הסעדה לכוחות משטרה, מג"ב וצה"ל ששהו באכסניה בשל המצב הבטחוני ששרר אותה עת. הצבת התובע לא השתנתה משך כל תקופת עבודתו בנורקייט. 

[ג] התובע הועסק בנורקייט עד ליום 24.8.2011, קרי למעלה מ - 150 ימים, במתכונת העסקה בת 5 ימים בשבוע, 8 שעות עבודה ליום ובהיקף משרה בן 94.62% (ראו: אישור מחלקת השכר של נורקייט, מיום 6.10.2011).

[ד] כעולה ממכתביו של מר נחום ביתן, מנהל בית ספר שדה הר גילה, מן הימים 4.10.2011 ו - 22.8.2011, באכסניה מתאכסנים כוחות משטרה ומג"ב ואלה משתמשים במטבח ובחדר האוכל של האכסניה. חברת נורקייט "היא החברה שמספקת שירותי הסעדה לכוחות המשטרה, מג"ב וצה"ל השוהים.." באכסניה.

[ד] ביום 8.6.2012, וטרם החל עבודתו בנורקייט, פנה התובע למוסד בשאלה שזו נוסחה: " שלום, אני חייל משוחרר ואני מתחיל בקרוב לעבוד בחברה שנקראת "נורקייט בע"מ", בתור עוזר טבח. העבודה שלי ממוקמת בהר גילה באכסניה בבית ספר שדה. אני מעונין לדעת אם אני יעבוד (כך במקור - ר.ב.ה)  בעבודה זו 150 ימים, אני אהיה זכאי למענק עבודה מעודפת? תודה". על כך השיב נציג שירות מרכז מידע טלפוני במוסד כך: " שלום לך, לאחר בירור מול הגורם הרלוונטי במשרד הראשי בירושלים להלן התשובה לפנייתך: עבודה של עוזר טבח באכסניית נוער היא עבודה נדרשת....".

גדר המחלוקת

5.      מן התשתית העובדתית עולה אפוא, כי אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי התובע הועסק בפועל כעוזר טבח באכסניית הר גילה בפרק הזמן הנדרש בחוק ובמשרה מלאה. גדר המחלוקת הוא אפוא באלה: (1) האם עבודה כעוזר טבח בחברת הסעדה מוסדית באה בגדר "עבודה נדרשת"; (2) מה היא נפקות תשובת המוסד לפנייתו המקדימה של התובע למוקד הטלפוני.

טענות הצדדים

6.      לטענת התובע, נוכח המצב הבטחוני החליטה משטרת ישראל לשכור את אכסניית הר גילה ולאכסן בה את לוחמי משמר הגבול. התובע לא היה עובד של משמר הגבול או של גוף בטחוני אחר, כי אם עוזר טבח באכסניה הבאה בגדר עבודה נדרשת בחוק. על כן החלטת הנתבע לשלול ממנו את המענק, כפי שבאה לידי ביטוי בתעודת עובד ציבור מאת מר שניאור מיום 26.12.2011, " לאור העובדה כי המטבח משרת רק את אנשי צה"ל/מג"ב ", אינה מבוססת בדין. לטעמו, בהחלטה זו יש משום הוספת סייג שלא קיים בהוראותיו המפורשות של החוק, סייג הנוגע לסוג המשתכנים באכסניה להם סופקו שירותיה, קרי, אזרחים או אנשי בטחון. לאבחנה זו אין מקור בדין. תמיכה לעמדתו מוצא התובע בפרשת זמרי בה התקבלה תביעתו של מבוטח אשר הועסק כעובד יצור במפעל של התעשייה האווירית, ואשר עבודתו התבצעה בחו"ל. בהיקש לפרשה האמורה טוען התובע כי אין לשלול את זכאותו למענק אף לאור אופי העבודה שביצע ותרומתה לצורכי המשק הישראלי. לשון אחרת, אף אם יש לבדוק את "אופיו של מקום העבודה בפועל, במועד ביצוע העבודה" הרי שיש לראות באכסניה כבאה בגדרי החוק נוכח העובדה, עליה לא ניתן לחלוק, ולפיה שירות כוחות הבטחון תורם לצורכי המשק הישראלי. לחלופין, טוען התובע, כי זכאותו למענק קמה גם מכוח הסתמכותו על תשובת הנתבע לפנייתו המקדימה אליו, פניה הבאה מכוח המלצת הנתבע עצמו לחיילים משוחררים " לבדוק, בסניף הביטוח הלאומי, הקרוב למקום המגורים, לפני תחילת העבודה, אם אכן העבודה היא נדרשת". לבסוף, מבקש התובע כי גם אם ימצא בית הדין לדחות תביעתו יפסוק לו הוצאות בסכום גובה המענק שנשלל ממנו, הוצאות שיהא בהם כדי לגלם את רשלנות הנתבע בהתנהלותו כלפי התובע.

7.      המוסד מצדו מדגיש את העובדה כי התובע הועסק כעוזר טבח בחברה להסעדה מוסדית שנתנה שירותיה באכסניה כל עוד כוחות הבטחון שהו בה. משמע, אין קשר בין הטבח ועוזרו לבין האכסניה, ועל כן עבודתו של התובע אינה באה בגדר עבודה נדרשת כהגדרתה בחוק. ממשיך המוסד ומדגיש כי בהוראות לוח ח' נקבעה רשימה סגורה של סוגי עבודה נדרשת, שהן עבודות בעלות חשיבות לצורכי המשק. אלא שבתנאי השוק קשה לספקן ברמה הנאותה ולפיכך מצא המחוקק לתמרץ אותן. עבודה בחברת שירותי הסעדה מוסדית נבדלת מעבודה באכסניית נוער. כך, בעוד שהאחרונה היא חלק מענף התיירות וככזו סובלת מבעיות האופייניות לענף, ובהן עונתיות ומחסור בלקוחות, ועל כן זקוקה לעידוד מהמדינה הרי שהראשונה  נהנית מיציבות כלכלית ועל כן לא מצא המחוקק צורך לתמרץ את העובדים בה. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי חברה המספקת שירותיה לכוחות הבטחון.

אשר לטענת ההסתמכות, טוען הנתבע כי התובע לא ציין בפנייתו כי הוא מועסק בחברה להסעדה מוסדית ומשכך התשובה שקיבל אינה מתאימה לנסיבות המקרה אלא היא בבחינת תשובה עקרונית (נכונה) הנוגעת לעובד באכסניית נוער. לטעמו של הנתבע לא מן הנמנע כי לו פנה התובע לסניף המוסד הסמוך למקום מגוריו היה נענה אחרת. מכל מקום גם אם קיבל התובע עצה שגויה מאת נציג המוסד, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה טעות זו אינה יכולה להצמיח זכאות לגמלה שאינה קבועה בחוק.

אשר לפסיקת ההוצאות, טוען התובע כי המדובר במקרה גבולי שלא היה בו משום נסיון לקבל גמלה במרמה, ולפיכך ניתן לפסוק לתובע הוצאות, בתנאי שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, אך גם זאת בשיעור המקובל. אין לפסוק את הגמלה על דרך של הוצאות משפט מקום שהתובע אינו מצליח להוכיח זכאותו לגמלה והנתבע לא התרשל בייעוץ שנתן. מכל מקום טענות נזיקיות אין מקומן להתברר בבית הדין.

דיון והכרעה

8.      האם עבודה כעוזר טבח בחברת הסעדה מוסדית באה בגדר "עבודה נדרשת"?

המסגרת הנורמטיבית: בסעיף 174 לחוק נקבעו תנאי הזכאות לתשלום מענק למי שעבד בעבודה מועדפת ושיעורו, ולפיהם ישולם המענק לחייל אשר בשנתיים לאחר שחרורו עבד משך ששה חודשים ב"עבודה מועדפת" או "בעבודה נדרשת" שהיא " עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח' ". בפריט (ג) ל" לוח ח' סעיף 174 (ו) עבודה נדרשת" נקבע: